המחקר זוכה פרס נובל של מארי קירי בכימיה

חיים מוקדמים וחינוך

מארי קירי נולדה בשם מריה סקלודובסקה ב-7 בנובמבר 1867 בוורשה, פולין. היא הייתה הילדה הצעירה ביותר במשפחה בת חמישה ילדים. אביה, וויצ'ך סקלודובסקי, היה איש עסקים שעסק בייצור עץ. אמה, ברוניסלבה ולבסקה, הייתה פסנתרנית ידועה ועקרת בית. בשנותיה הראשונות התגוררה סקלודובסקה בעיר קטנה אך קוסמופוליטית, שם נחשפה לתרבויות ורעיונות רבים ושונים. ורשה של תקופה זו הייתה מרכז לחיים אינטלקטואליים ואמנותיים. Sklodowska הצעירה הייתה תלמידה מצטיינת שנהנה לקרוא ולכתוב. הוריה זיהו את התשוקה שלה ללמוד ועודדו אותה להמשיך בקריירה במדעים, בחירה יוצאת דופן לאישה באותה תקופה. היא התעניינה במיוחד במדעי הטבע, במיוחד בכימיה, והייתה מומחית אוטודידקטית עד גיל 15.

גילוי פולוניום ורדיום

Sklodowska השלימה את לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטת ורשה בשנת 1891. לאחר מכן היא עזבה את פולין כדי להמשיך את לימודיה בסורבון בפריז, צרפת. שם, היא הכירה את בעלה לעתיד, פייר קירי, מדען צרפתי נודע שגם הוא התחנך בסורבון. שניהם הוקדשו לחקר הפיזיקה ולתחום הרדיואקטיביות החדש, חקר החומרים הפולטים אנרגיה בצורת קרינה, שהתגלה ב-1896 על ידי אנרי בקרל. עבודתו של בקראל הוכיחה שתכונותיהם של יסודות מסוימים היו שונות מיסודות לא רדיואקטיביים. זה נחשב לתגלית מרכזית בתחום הכימיה, ומארי קירי הייתה נחושה לברר מדוע וכיצד מתרחשת ההשפעה הזו. קירי ובעלה עבדו במעבדה לפיזיקה בפריז, שנוהלה על ידי המדען הצרפתי פול קירי, אחיו הגדול של פייר. במהלך עבודתו במעבדה גילה קירי שני יסודות חדשים: פולוניום ורדיום. פולוניום נקרא על שם מדינת הולדתה פולין, ורדיום נקרא על שם האנרגיה המובנית שנפלטת מהיסודות.

מחקר נוסף על רדיואקטיביות

עבודתה של קירי על רדיואקטיביות הובילה לכמה מהתגליות החשובות ביותר שלה. היא הייתה האדם הראשון שבידד את הרדיום הטהור וקבע את משקלו האטומי. היא גם גילתה שאלמנטים רדיואקטיביים אחרים דומים לרדיום במבנה ושכולם יסודות, לא תרכובות. קירי היה המדען הראשון שחקר את השפעתן של תרכובות כימיות שונות על קצב הפליטה הרדיואקטיבית. היא גם הקימה תחום מחקר חדש המכונה הפרדת איזוטופים, התהליך שבו ניתן להפריד אלמנטים רדיואקטיביים זה מזה.

גילוי היסודות אורניום ופרנציום

המחקר שערך קירי במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 הוביל לגילוי של שני יסודות חדשים נוספים. הראשון היה היסוד אורניום, שהיה הראשון מבין היסודות הרדיואקטיביים שהתגלו בטבע, והיסוד פרנציום, הרדיואקטיבי מכל היסודות. המחקר של קירי בתחום הרדיואקטיביות היה פורץ דרך והוביל לתגליות משמעותיות בתכונות הכימיות והפיזיקליות של היסודות. עבודתה סללה את הדרך לגילויים נוספים בתחום הרדיואקטיביות וסייעה למדענים לפתח שיטות בטוחות יותר לבידוד חומרים רדיואקטיביים וטיפולים חדשים לחולי לוקמיה באמצעות חומרים רדיואקטיביים. התגליות של קירי עדיין רלוונטיות כיום, שכן מדענים ממשיכים להשתמש באלמנטים כמו אורניום ורדיום ביישומים רפואיים, כמו טיפול בסרטן ואבחון כלי דם בגוף האדם.

מורשת המחקר של מארי קירי בכימיה

לתגליותיה של מארי קירי בתחום הכימיה הייתה השפעה מתמשכת על הקהילה המדעית וסייעו לעצב את החברה המודרנית. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והאדם הראשון שקיבל שני פרסי נובל. התגליות שגילה קירי על ההרכב הכימי של יסודות רדיואקטיביים הובילו להתקדמות בתחום המדעי ועזרו לשפר את חייהם של מיליוני אנשים. המחקר של קירי על רדיואקטיביות היה פורץ דרך בכמה דרכים. היא הייתה המדענית הראשונה שבידדה רדיום טהור וקבעה את משקלו האטומי, והאדם הראשון שגילה שאלמנטים רדיואקטיביים אחרים דומים לרדיום במבנה ושכולם היו יסודות, לא תרכובות. לתגליותיו של קירי בתחום הכימיה הייתה השפעה מתמשכת על הקהילה המדעית וסייעו לעצב את החברה המודרנית.