תובנה על מערכת הרבייה המינית של צמחים

האבקה עצמית

האבקה עצמית מתרחשת כאשר אבקה מאותו צמח נוחתת על אותו פרח שממנו הוא נבט. זה סוג של אוטוגמיה. למרות שלצמחים מאותו המין יש גנים דומים, הם אינם זהים. האבקה עצמית היא הסוג הנפוץ ביותר של רביית צמחים בטבע מכיוון שהיא דורשת רק צמח בודד כדי להביא צאצאים. זה לא דורש שום אורגניזם אחר כדי לשרוד ולהתרבות. בגלל זה, צמחים רבים מסתמכים על האבקה עצמית כדי לשרוד. צמחים מואבקים עצמיים אינם דורשים בן זוג מאותו מין כדי להתרבות. זה נכון במיוחד עבור צמחים שהם פרתנוקרפיים, כלומר הם יפיקו זרעים ללא הפריה. כל הצמחים יכולים להאביק את עצמם, אבל חלקם טובים בזה מאחרים. האבקה עצמית היא יתרון לצמחים מכיוון שהיא אינה דורשת כל השקעה ממקור חיצוני. האבקה עצמית יכולה להתרחש כאשר הצמח גדל בטבע או אם הוא גדל בסביבה מבוקרת כמו חממה. אולם, האבקה עצמית מייצרת צאצאים הדומים מבחינה גנטית להורה. הוא אינו מאפשר מגוון גנטי באוכלוסיית המינים. משמעות הדבר היא שלצמחים שהאבקה עצמית עשויה להיות קשה להסתגל לשינויים בסביבה מכיוון שיש להם מגוון גנטי מועט שיכול לעזור להם לשרוד. כך גם לגבי האורגניזמים המסתמכים עליהם כמקור מזון.

האבקת רוח

האבקת רוח מתרחשת כאשר אבקה מועברת מצמח אחד למשנהו על ידי זרמי אוויר. זו האבקה אנמופילית. האבקת רוח נפוצה בצמחים בעלי פרחים ארוכים וצרים או שהתפתחו לייצור כמות גדולה של אבקה קטנה וקלילה. צמחים המסתמכים על האבקת רוח התפתחו לייצר הרבה גרגרי אבקה זעירים וקלים ללא תכונות הדבקה מיוחדות. זה מבטיח שהאבקה תעבור בקלות באוויר וייסע לצמחים אחרים. גרגירי אבקה קטנים מספיק כדי להינשא למרחקים ארוכים על ידי הרוח. זה מאפשר לצמחים המואבקים ברוח להתפשט למרחקים ארוכים. האבקת רוח נפוצה מאוד בדגנים, קטניות, תפוחים ותפוזים. הוא משמש גם להאבקה של צמחים המואבקים בדרך כלל על ידי חרקים, כגון עגבניות. צמחים המסתמכים על האבקת רוח חייבים לייצר הרבה אבקה כדי להבטיח שחלק מהם יגיע לצמחים אחרים. האבקת רוח היא יתרון לצמחים מכיוון שאינה דורשת כל השקעה ממקור חיצוני. הוא גם מאפשר לצמחים להתפשט למרחקים ארוכים ולכן יש להם טווח רחב יותר. צמחים המואבקים ברוח חייבים גם לייצר הרבה אבקה כדי להבטיח שחלק מהם יגיע לצמחים אחרים. זה אומר שהם גם מייצרים הרבה זרעים.

האבקת חרקים

האבקת חרקים מתרחשת כאשר אבקה מועברת מפרח אחד לאחר על ידי מאביק, בדרך כלל חרק. זוהי האבקה זוופילית. האבקת חרקים נפוצה בצמחים בעלי פרחים בעלי צבע עז או ריח מתוק כדי למשוך מאביקים. צמחים רבים משתמשים בשילוב של אסטרטגיות כדי להבטיח שהאבקה שלהם מועברת מפרח אחד למשנהו. צמחים המסתמכים על האבקת חרקים יפיקו לרוב צוף רב כדי לתגמל את המאביקים שלהם. הצוף עשיר מאוד באנרגיה והוא יכול להוות מקור מזון מצוין למאביקים. לצמחים המסתמכים על האבקת חרקים יש לרוב פרחים בעלי צורות וצבעים ספציפיים שקל לחרקים לגשת אל הצוף. זה מבטיח שהמאביקים שלהם יכולים בקלות וביעילות להעביר את האבקה שלהם לפרחים אחרים. חרקים יכולים להעביר כמויות גדולות יותר של אבקה ממה שהרוח יכולה. זה מאפשר לחרקים להאביק צמחים שיהיו רחוקים מכדי שהרוח תגיע אליהם. האבקת חרקים היא יתרון לצמחים מכיוון שהיא מבטיחה שהאבקה שלהם מועברת ביעילות בין הצמחים. זה מאפשר לצמחים להתפשט למרחקים ארוכים ובעל טווח רחב יותר. צמחים מואבקי חרקים חייבים גם לייצר הרבה אבקה כדי להבטיח שחלק מהם יגיע לצמחים אחרים. זה אומר שהם גם יפיקו הרבה זרעים.

דישון משרשרת לכידות

הפריה משרשרת לכידות מתרחשת כאשר שני פרחים או יותר מואבקים על ידי אותו חרק. זה גורם לאבקה מפרח אחד להיצמד לחרק ואז להוביל לפרח אחר שהוא מאביק. הפריה משרשרת לכידות היא סוג ההאבקה הנפוץ ביותר בסחלבים. הוא נפוץ גם בצמחים המואבקים על ידי דבורים, פרפרים ועשים. כאשר חרק אחד מאביק כמה פרחים, האבקה שהוא נושא נדבקת לגופו. המשמעות היא שהחרק לא יכול לעוף משם עד שהוא נוחת על פרח אחר כדי להעביר שוב את האבקה. זה מאפשר לחרק בודד להפרות מספר רב של פרחים. האבקה מסוג זה מתרחשת כאשר אותו חרק מאביק מספר פרחים על אותו צמח. סוגי האבקה אחרים מתרחשים כאשר חרקים שונים מאביקים פרח בודד. הפריה משרשרת לכידות היא יתרון לצמחים מכיוון שהיא מבטיחה שהפרחים שלהם יהיו האבקה ביעילות. זה אומר שהם מייצרים הרבה זרעים.

מעבר הפריה

הפריה חוצה מתרחשת כאשר אבקה מצמח אחד מועברת לצמח אחר ממין אחר. זוהי האבקה בין-ספציפית. הפריה חוצה מעבר משמשת על ידי צמחים רבים כאמצעי להגדלת המגוון הגנטי. היא מאפשרת העברה של גנים שונים בין מינים וייצור של כלאיים. זה גם מאפשר העברת גנים שאולי אבדו או השתנו במין המקורי. זה קורה לעתים קרובות כאשר שני מינים גדלו זה ליד זה במשך תקופה ממושכת. כאשר זה קורה, האבקה ממין אחד יזרום למין אחר ותפרה את פרחיו. זהו יתרון לצמחים מכיוון שהוא מאפשר להם להגדיל את המגוון הגנטי. זה חשוב במיוחד כאשר מין שונה באמצעות רבייה או הנדסה גנטית. הוא מאפשר למין לשמור על תפקודו המקורי גם לאחר שינוי המבנה הגנטי שלו.

מסקנה של רבייה מינית

רבייה מינית מתרחשת כאשר שני צמחים ממינים שונים מואבקים על ידי חרק או על ידי הרוח. זה מאפשר לצמחים לייצר זרעים ולהתרבות. כאשר צמחים מתרבים מינית, הם מייצרים צאצאים שיכולים לגדול ולהתרבות. זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר לצמחים להתפשט למקומות חדשים ומבטיח שהמין שלהם לא יימחק לחלוטין. ישנם מספר סוגים של רבייה מינית בצמחים, כולל האבקת רוח, האבקת חרקים והאבקה עצמית.